בלוג בּוסֶפאלוס

גדלתי על סרטים של דיסני. זו הייתה המתנה הקבועה שביקשתי בכל יום הולדת, קלטת של סרט דיסני שיצא ממש עכשיו, עטופה בנייר צבעוני ובהבטחה שהכול יסתדר בסוף. ואז במשך חודש שלם, הייתי צופה יום יום באותו הסרט, עד שידעתי את כל כולו בעל פה, כולל זיוף מרשים בשלל השירים. במבט לאחור, קשה להתעלם מהעובדה שלסרטים האלה ככל הנראה חלק לא קטן בעיצוב מבנה האישיות שלי. אולי הדרך שבה למדתי לחשוב על אהבה, על אומץ, על נאמנות, ועל זה שאם רק מתעקשים מספיק, הגורל לפעמים מתיישר. שילוב עדין של תמימות נפלאה ע

אנחנו רגילים לחשוב שהעולם מפעיל אותנו. שדברים קורים, אנשים מגיבים, מצבים מתגלגלים, ואנחנו מוצאים את עצמנו מרגישים כעס או עלבון, התכווצות או רתיעה, ולחילופין דווקא שמחה, התרגשות או תחושת משמעות. נדמה שהרגש הוא תוצאה ישירה של מה שקרה. אבל מבט עמוק יותר, כזה שחוצה פילוסופיה, פסיכולוגיה וחיי יום-יום, מציע כיוון אחר. בני אדם לא באמת מגיבים למציאות עצמה אלא למשמעות שהם מעניקים לה. בדיוק אותו האירוע יכול להיחוות כהזדמנות עבור אדם אחד וכאיום עבור אחר. שתיקה עשויה להיות מרחב לנשימה, א

אחד התחומים המאתגרים יותר בקורס להכשרת מדריכי רכיבה טיפולית הוא הניסיון להקנות לסטודנטים את מה שמכונה ״מיומנות טיפולית״. המיומנות הזו, אותה ננסה להסביר במאמר זה, באה לידי ביטוי בכל שלב של המפגש. החל מההכנה המוקדמת, דרך הבחירות שנעשות תוך כדי תנועה, ועד האופן שבו נסגר השיעור ומחובר להמשך התהליך. עבודה טיפולית עם סוסים נשענת על תכנון מדויק וחשיבה מקצועית מסודרת. בחירת סוס, התאמת סביבה, בניית מערך מפגש והגדרת מטרות. כל פרט משפיע על איכות המרחב שנוצר. מתוך הבסיס הזה מתאפשרת עבודה

בעולם הסוסים מדברים לא מעט על שלושה עקרונות בסיסיים, פשוטים מאוד לכאורה, שמרכיבים יחד את הבסיס לרווחתו של הסוס: חציר, חברה וחופש . אלה לא רעיונות פילוסופיים ולא תפיסה טיפולית, אלא מדובר בתנאים יומיומיים שמאפשרים לסוס להיות יציב, רגוע, מתפקד ובריא. ברוב החוות, כמו בחיים עצמם, התנאים אינם תמיד אידאליים. יש לצערינו אילוצים של מקום, כסף, זמן וכוח אדם. ועדיין, עצם ההכרה בעקרונות המנחים הללו, מאפשרת לנו לשאוף וליצור עבור הסוסים שלנו את התנאים הטובים ביותר במסגרת המציאות הקיימת. מתו

יש משהו יפה בזה שהסטודנטים מאלצים אותי להמשיך ללמוד. בכל שנה מגיע מחזור חדש שמאתגר אותי למצוא עבורם את הסדנאות, ההרצאות, האנשים הכי מעניינים ומקצועיים בתחום, ואלה מזכירים לי עד כמה רחב הים הזה שנקרא גוף וכמה אפשר עוד לגלות כשעובדים עם סוסים.  החקירה איננה מסתיימת והיא חלק מהותי מהעשייה המקצועית. השבוע נסענו ליום לימוד אצל נטלי בחווה המהממת שלה, בגבעת נילי . זוהי חווה שבה הסוסים חיים כקבוצה עשרים וארבע שעות ביממה, בתנאים המנסים להשיב להם משהו מן הטבע שאליו הם מותאמים מלכתחילה.

אני לא אוהבת חורף. בלשון המעטה. וכבת לחקלאים, עובדי אדמה וסוג של חקלאית בעצמי, שכל כך תלויה בגשם שידאג למזון טוב לסוסים, אני מודה שאני מעט מתביישת בכך. יש לי הערכה עמוקה לעונה הזו, לחשיבות שלה ולמה שהיא מאפשרת. מה שנקרא, גשמי ברכה. ובכל זאת, בכל שנה, עם ההחלפה משעון קיץ לחורף, הגוף שלי משדר מחדש שהוא לא לגמרי בנוי לחשיכה המוקדמת ולתחושת הכבדות שמגיעה איתה. כשהחורף מגיע בסופי שבוע, כשאין עבודה, בחוץ יורד גשם, ואני מצונפת עם כוס תה מול המסך הוא אפילו נעים. רומנטי. חמוד. הבעיה מ

למי אין את הדודה הזו, שמתייגת אותה בתמונה של סוס ונערה בשקיעה, אליה מצורף משפט מתקתק כמו "הסוס רואה את הנשמה שלך עוד לפני שאת יודעת שיש לך אחת" , או "כשאת נכנסת למרחב בלב פתוח, הסוס יזהה את הילדה הפנימית שנשכחה" . ולעיתים אפילו המשפט האלמותי "סוסים שומעים את פעימות הלב שלנו ממרחקים" ? אנחנו מחייכות, אולי מגלגלות עיניים, כי בפורמט הזה זה תמיד נראה קצת קיטשי מדי, אפילו בשבילנו. אבל אם נשים את הציניות בצד לרגע ונקשיב למה שהחוויה עצמה מספרת, אפשר להרגיש שיש שם גרעין לא קטן של אמת

בדרך חזרה מהים, בן זוגי ואני, נעצרנו ברמזור. לצידנו, בין המכוניות, אדם שככל הנראה מחוסר בית. הוא נע בין מכונית למכונית, מושיט ידו בבקשה...

לא כל מי שאוהב סוסים חייב להיות מטפל, ולא כל מטפל מכיר את השפה הדקה של תנועה, נשימה ותגובה של סוס. אבל כששני העולמות נפגשים – נוצר מרחב מיוחד במינו. קורס מדריכי רכיבה טיפולית הוא בדיוק המקום שבו החיבור הזה קורה. החיבור בין רגש לתנועה, בין הקשבה לאדם להבנה של החיה, בין טיפול לבין דרך חיים. אולי זה יישמע מפתיע, אבל קורס מדריכי רכיבה טיפולית הוא לא מקום שבו לומדים רק איך "לטפל דרך רכיבה". זה לא רק להוביל סוסים, לא רק לדעת להניח אוכף או לתקן ישיבה. וזה בטח לא סדנה רוחנית עם קפה ו

סקירה מרתקת על יחסי האדם והסוס, מהאילוף במרכז אסיה ועד השימוש המודרני בטיפול וספורט. גלו כיצד הסוס הפך לשותף נאמן שהשפיע על תרבויות, כיבושים