קורס מדריכי רכיבה טיפולית - כשהלב נמשך לסוסים והראש שואל איך עושים מזה מקצוע

לא כל מי שאוהב סוסים חייב להיות מטפל, ולא כל מטפל מכיר את השפה הדקה של תנועה, נשימה ותגובה של סוס. אבל כששני העולמות נפגשים – נוצר מרחב מיוחד במינו.

קורס מדריכי רכיבה טיפולית הוא בדיוק המקום שבו החיבור הזה קורה. החיבור בין רגש לתנועה, בין הקשבה לאדם להבנה של החיה, בין טיפול לבין דרך חיים.

אולי זה יישמע מפתיע, אבל קורס מדריכי רכיבה טיפולית הוא לא מקום שבו לומדים רק איך "לטפל דרך רכיבה". זה לא רק להוביל סוסים, לא רק לדעת להניח אוכף או לתקן ישיבה. וזה בטח לא סדנה רוחנית עם קפה ועוגיות (אם כי קפה יש, ועוגיות – תלוי מי הביא). קורס מדריכי רכיבה טיפולית, כשהוא נעשה כמו שצריך, אמור להיות קו התפר בין מקצועיות טיפולית לבין מיומנות רכיבה, בין היכרות עמוקה עם נפש האדם – לבין הבנה עמוקה עוד יותר של אופי הסוס.

אז למה בעצם נרשמים לקורס למדריכי רכיבה טיפולית?

מי שמגיע כנראה כבר אוהב סוסים. לפעמים עבר בעצמו תהליך מרפא. לפעמים ראה אחרים פורחים. ולפעמים, פשוט מרגיש שזה "הדבר שלו". אבל איך יודעים אם זה באמת המסלול המתאים? איך בוחרים קורס טוב? ומה חשוב לדעת לפני שנכנסים לדבר הזה – שהוא לא רק מקצוע, אלא דרך חיים?

הרציונל: למה בכלל צריך קורס מדריכי רכיבה טיפולית, ועוד כזה ארוך?

טיפול באמצעות סוסים הוא לא רק לשים ילד על סוס ולקוות לטוב. זה מקצוע מורכב שדורש הבנה בשלושה כיוונים מרכזיים:

1. טיפול רגשי וכלים לעבודה עם אנשים מה זה גבול, איך יוצרים קשר, ואיך מתמודדים כשמטופל מתפרק על הסוס – וכל זה תוך שמירה על חיוך (או לפחות על קור רוח).

2. עבודה עם סוסים – לא רק לרכב, אלא להבין איך בוחרים סוס שמתאים לטיפול? איך מזהים מצוקה? ואיך מתווכים בין עולם של ארבע רגליים לעולם של שתי מילים ורגש? סוס הוא לא כלי, הוא שותף. ולפעמים גם הוא קם על הצד הלא נכון של האורווה.

3. הובלת תהליך מקצועי, אתי ואנושי זה לא רק להעביר שיעור, אלא להחזיק מרחב רגשי, לתכנן תהליך ולהישאר עם הרגליים על הקרקע, גם כשמשהו (או מישהו) בורח בדהרה.

בקיצור – קורס טוב הוא לא רק רשימת תכנים. הוא מסע שמכין באמת למה שמחכה בשטח. גם על הסוס, וגם לידו.

קורס טוב אמור לשלב בין שלושת העקרונות הללו ולאזן ביניהם. במציאות? לא תמיד זה קורה. יש קורסים שמרגישים כמו בית ספר לאילוף סוסים עם הפסקה לפסיכולוגיה, ויש כאלה שדוחסים הכל לתוך חוברת ו-7 סדנאות. ויש גם, נדירים יותר, קורסים שלוקחים את זה ברצינות – ונותנים מרחב אמיתי ללמידה, התנסות, הטמעה ובנייה של זהות מקצועית.

ומה הדרישות?

נכון להיום בישראל, תנאי הקבלה משתנים מקורס לקורס. חלקם דורשים רקע טיפולי, חלקם רקע רכיבתי, ורובם – איזושהי תעודת בגרות רגשית בסיסית (כלומר: לדעת להגיד "אני לא יודע/ת" ולהיות מסוגל/ת להכיל מורכבות בלי ליפול מהאוכף).

מה שבטוח, קורס טוב ידרוש מכם לעבוד. לקרוא, לשאול, להזיע, לטעות, להתמודד, להחזיק חבל הובלה ביד אחת והכלה ביד השנייה. זה לא קורס קל, אבל כשעושים אותו נכון, הוא משנה חיים.

ומה קורה בעולם?

במדינות רבות, טיפול באמצעות סוסים הוא מקצוע לכל דבר – עם הכשרות מתקדמות, מסלולים אקדמיים, סטנדרטים ברורים וארגונים מקצועיים כמו HETI ,PATH או Eagala שמפקחים, מדריכים ומפתחים רגולציות. בישראל? התחום התפתח יחסית מהר, אבל, כמו שאנחנו יודעים, בצורה קצת מבולגנת. בלי רגולציה מסודרת, בלי פיקוח מקצועי אחיד, ועם לא מעט קורסים שצצים לפי דרישת השוק.

קורס מדריכי רכיבה טיפולית, דרך בוספאלוס

אז למה החלטתי לפתוח קורס למדריכי רכיבה טיפולית בעצמי?

האמת? זה לא היה בתוכנית. במשך 11 מחזורים לימדתי בקורס שניהלה אימי, איבון בן, יחד עם לורן איקן – קורס שהציב רף גבוה של מקצועיות, רגישות ודרישות לא מתפשרות. קורס שגידל דורות של מדריכים, שנשאו איתם לא רק תעודה, אלא הבנה עמוקה של הסוס, של המטופל ושל עצמם.

כשהן החליטו שהן לא ממשיכות למחזור נוסף, הבנתי שאני כבר לא מוצאת קורס שמרגיש לי שלם באמת. אז עשיתי את הדבר המתבקש – לקחתי את המושכות לידיים (מה אני אגיד, מטאפורות של סוסים פשוט עובדות).

בחרתי להמשיך את הדרך עם טאצ' אישי שלי. כזה שמחבר בין תיאוריה אקדמית עדכנית לבין ניסיון שטח של שנים – בשטח, על הסוס, ובמרחבים של טיפול. טאצ' שמבקש לשאול לא רק איך מלמדים טיפול באמצעות סוסים, אלא גם מי בכלל נחשב איש סוסים? והאם אפשר ללמד את זה – או שזו תכונה מולדת?

אני מאמינה שאפשר ללמוד. אבל לא מתוך ספר, אלא מתוך מפגש ועוד מפגש ועוד מפגש. מתוך זמן. מתוך טבילה איטית במים הרגשיים, הפיזיים והאנושיים של המקצוע הזה. כי טיפול באמצעות הסוס, החיה המורכבת, הרגישה, העוצמתית הזו, הוא לא רק טכניקה. הוא דרך חיים. הוא קשר. הוא הקשבה. הוא מרחב שבו שלוש ישויות (אדם, סוס ומדריך) לומדות לנוע יחד.

אז איך לבחור קורס מדריכי רכיבה טיפולית?

1. תשאלו מי מלמד – לא רק מה רשום בסילבוס. האם יש מי שמלווה רגשית? האם מי שמלמד רכיבה באמת מבין טיפול, או רק מדגים?

2. תסתכלו על המבנה – ממה בנוי הפרקטיקום? האם יש ליווי אישי? או רק "עבודות הגשה" וסיום?

3. תבררו איפה זה קורה – הסוסים והחווה הם חלק בלתי נפרד מהלמידה. סוס טוב הוא מורה לא פחות מהמדריך.

4. תבדקו מה יוצאים איתו – לא רק תעודה, אלא גם יכולת, ביטחון, ניסיון והבנה של מי אתם כמדריכים וכמטפלים.

האם הקורס שלי מושלם? ברור שלא. אני בעצמי ממשיכה ללמוד כל יום. אבל הוא נעשה באהבה, ביושרה, ובניסיון כן לבנות משהו שיש לו שורשים וגם כנפיים.

אם אתם שוקלים להיכנס לתחום, ביחרו בתבונה. ואם תצטרפו אלינו, בואו עם לב פתוח, כובע (יש הרבה שמש), ונכונות לצמוח. לא רק להיות מדריכים, אלא להיות חלק משדה שמבקש לעשות טוב. על אמת.

לפרטים נוספים אודות קורס מדריכי רכיבה טיפולית לחצו כאן