בלוג בּוסֶפאלוס

קצת לא פרופורציונלית רמת ההתרגשות שעוררו בי הפרומואים לעונה החדשה של חתונה ממבט ראשון. כמה שניות בודדות של מוזיקה דרמטית, מבטים מעט מהוססים מתחת לחופה, משפט שנקטע בדיוק בזמן הנכון, וכבר מתחיל להיבנות בתודעה מרחב שלם של ציפייה. לא רק לפרק עצמו, למציצנות ולדרמה, אלא דווקא לתחושות שהוא מבטיח להביא איתו. התרגשות. סקרנות. הזדהות. אולי אפילו סוג מסוים של נחמה. רגע לפני שנשאבתי לחלוטין לאתרי רכילות, טורי דעה ואייטמים של גיא פינס, מצאתי את עצמי חושבת עד כמה הציפייה עצמה היא מנגנון נפ

כמה שאני אוהבת טלוויזיה. אני נשאבת, מתרגשת ומתמסרת בקלות. ואין הרבה דברים שאני נהנית מהם יותר מאשר להגיע לרגע הזה בסוף היום, להתרווח בספה ולשים פליי על עוד פרק. אבל גם בתוך האהבה הגדולה הזאת, יש הבדל ברור בין סדרה טובה לבין יצירה שמחזיקה שכבה עמוקה יותר. לא רק בזכות העלילה, אלא דרך הדיוק ברגעים הקטנים, המשחק הלא מתאמץ והאותנטיות שחוצה את המסך. פתאום ברור שלא מדובר רק בסיפור טוב, אלא בהבנה אמיתית של בני אדם. יש יצירות טלוויזיוניות שאפשר להעריך ברמה האסתטית או העלילתית, ויש כאל

מעניין מי מבין הקוראים עוד זוכר את סדרת הניינטיז "כוח וידאו" , או בשמה באנגלית, The Power Team .לא הייתי מגדירה אותה כסדרת חלומותיי. פיטר פן, לצורך העניין, היה הרבה יותר מרגש. אבל כמי שגדלה בשנות הניינטיז המוקדמות, במושב נידח בפריפריה, זיפזופ בין ערוצים לא היה פריבילגיה זמינה. היו מעט ערוצים, מעט בחירה והרבה שעות אחר הצהריים שבהן פשוט צופים במה שיש. וכך, כמעט בלי לשים לב, הפכתי לצופה קבועה בסדרה המצוירת הזו. מבין כל הדמויות, הייתה אחת שתפסה אותי במיוחד. קראו לה "כוח סוס". אתם

דר לי, אחייניתי האהובה חוגגת בת מצווה. הורי ואני נסענו איתה לחוות את מונטנגרו מזווית קצת אחרת. שבעה ימים של רכיבה בפסגות הקסומות, לינה...

זהו. הגענו לטור השלישי (ונכון לעכשיו גם האחרון) בסדרת השירים שלנו על סוסים. אחרי "פרש בודד" של מרסדס בנד ו סוס בלי שם של America, אנחנו...

ניתוח עומק לשיר האייקוני של לקהת אמריקה: סוס בלי שם, מדבר בלי זהות, ושקט שהוא לא בריחה - אלא בחירה בתודעה נקייה.

מסע מוסיקלי בין שירים עם סוסים – על חופש, כאב וגעגוע. ניתוחים עם נשמה, קישורים להאזנה, ומה שמתחבא בין השורות ובין הפרסות.

נסעתי עם אמו של בן זוגי ושתי אחיותיו לטיול קצר בדנמרק. שבוע שהוא גם קצת זמן משפחתי, נשי כמובן, ויותר מהכול – חופשה הכרחית לבריאות הנפשית. אולי בריחה קצרה, לצלול אל שפה בלתי מובנת עם ר' משונה וסופים רכים, לאכול טוב מאוד, לשתות קצת יותר מדי, לשוטט ברחובות, לקנות דברים שאני לא צריכה, אבל פתאום ממש ממש רוצה. מין עצירה של הגוף מהמירוץ (למרות שגמענו קילומטראז' שלא יבייש אף חייל בטירונות), ועל הדרך גם הרווחה הנפשית, בלי שביקשתי באופן רשמי, התחילה להתרווח. ולמרות ניסיון הבריחה – או א

זוג סוסים רתומים לכרכרה לפעמים, השפעה היסטורית לא נראית כמו מהפכה, אלא כמו… טוסיק של סוס. כן, כן – כך לפחות מספר המיתוס האהוב, זה שמשלב...

האנדרטה של הסוסה סרג'נט רקלס - סוסה בדרגת לוחם הם לא צעדו במסדרים ולא הוזכרו בנאומים. לא חקקו את שמם על אנדרטאות, ולא נישאו על כתפי העם....

סוסים מאז ומתמיד שובים את לב האנושות ביופיים, ונחשבים ליצורים יפים כמעט באופן אוניברסלי. הם מגלמים שילוב ייחודי של עוצמה, חן ועדינות,...

סקירה מרתקת על יחסי האדם והסוס, מהאילוף במרכז אסיה ועד השימוש המודרני בטיפול וספורט. גלו כיצד הסוס הפך לשותף נאמן שהשפיע על תרבויות, כיבושים

גלו את סיפורו המיוחד של אלכסנדר הגדול ובוספאלוס – כיצד מנהיגות, חוכמה ואמון הובילו לניצחון על הפחד, ומה נוכל ללמוד מהם לפיתוח מיומנויות תקשו