top of page

שעון חורף וגוף קיץ - למה זה לא מסתדר

  • תמונת הסופר/ת: Timna Benn
    Timna Benn
  • 19 בנוב׳
  • זמן קריאה 3 דקות

אני לא אוהבת חורף. בלשון המעטה. וכבת לחקלאים, עובדי אדמה וסוג של חקלאית בעצמי, שכל כך תלויה בגשם שידאג למזון טוב לסוסים, אני מודה שאני מעט מתביישת בכך. יש לי הערכה עמוקה לעונה הזו, לחשיבות שלה ולמה שהיא מאפשרת. מה שנקרא, גשמי ברכה.

ובכל זאת, בכל שנה, עם ההחלפה משעון קיץ לחורף, הגוף שלי משדר מחדש שהוא לא לגמרי בנוי לחשיכה המוקדמת ולתחושת הכבדות שמגיעה איתה.


כשהחורף מגיע בסופי שבוע, כשאין עבודה, בחוץ יורד גשם, ואני מצונפת עם כוס תה מול המסך הוא אפילו נעים. רומנטי. חמוד. הבעיה מתחילה כשצריך להתאים את עצמנו לשעון המערבי, שממשיך לדרוש דריכות, פרודוקטיביות וקצב שאינו מתחשב בעונה. הגוף מבקש האטה, המערכת הפנימית מאותתת להתכנס, אבל היום יום דורש מאיתנו להיות ערניים ויעילים גם כשחושך כבר באמצע אחר הצהריים.



בעבר, לפני עידן החשמל, הקצב האנושי היה כמעט זהה לקצב האור. עד המאה ה- 19 רוב הקהילות התאימו את חייהן לשעות היום. בקיץ עבדו יותר ובחורף האטו. הלילות היו ארוכים יותר, אנשים הלכו לישון מוקדם יותר, והגוף קיבל את האפשרות לנוח. חקלאים ניצלו את החורף לתיקונים, תכנון, עבודה איטית ומחושבת ולא התמודדו עם דרישה מלאכותית לשמור על אותה התפוקה לאורך כל השנה. פשוט חיו בהתאם לקצב של הטבע.

ואז מגיעה נקודת המפנה האנושית. המצאת נורת החשמל בשנת 1879 בידי תומס אדיסון האריכה את היום באופן מלאכותי ושינתה את חיי בני האדם מן הקצה אל הקצה. לפתע יכולנו להמשיך לעבוד, ללמוד ולתפקד הרבה מעבר למה שהגוף תוכנן אליו. העולם המודרני אימץ את היכולת הזו בהתלהבות ואף הפך אותה לדרישה. תפוקה אחידה בכל יום בשנה, בלי קשר לעונות ובלי התחשבות בקצב הטבעי של האדם. הגוף לעומת זאת לא השתנה. השעון הפנימי ממשיך להסתנכרן עם אור השמש. הפער בין המציאות המוארת לבין הביולוגיה שלנו יוצר בחורף עייפות עמוקה, עומס ותחושת מתח שהולכים ומצטברים.


מה בעצם קורה לנו בגוף?

כמות האור המצטמצמת בחורף משנה את הכימיה הפנימית שלנו ואת פעולת השעון הביולוגי. כאשר הרשתית קולטת פחות אור, המוח מפרש זאת כסימן לסיום היום ומגביר את ייצור המלטונין. זהו ההורמון שאחראי לווסת שינה ועירות. הוא יוצר את תחושת העייפות הטבעית ולכן בחורף אנחנו מרגישים עייפים מוקדם, הדריכות יורדת ולעיתים גם הקשב מתפזר.

במקביל יש ירידה בסרוטונין. זהו ההורמון שמשפיע על מצב הרוח, על תחושת החיוניות ועל היכולת להתמיד. ירידה בו יכולה להתבטא בחוסר חשק, רגישות גבוהה, כבדות או האטה קוגניטיבית. זו תגובה פיזיולוגית מוכרת, ולא חולשה אישית.

בנוסף הגוף משקיע אנרגיה בשמירה על חום פנימי. העבודה הזו מתרחשת ברקע ויוצרת עייפות שאינה קשורה ישירות לשינה.

הגורם החזק ביותר בכל התהליך הוא דווקא לא הגשם או הקור אלא שעות האור הקצרות. החושך משפיע ישירות על מערכת העצבים ועל מצב העירנות.


ואיך העולם מושפע מהחורף?

מדינות רבות מדווחות בחורף על ירידה ניכרת בתפוקה. מחקרים מצביעים על בין שלושה לשבעה אחוזים פחות פעילות כלכלית בחודשים דצמבר עד פברואר, במיוחד בצפון אירופה ובארצות הברית. במקביל יש עלייה בצריכת חשמל ותחבורה וירידה בהשתתפות בפעילויות חברתיות. גם שוק ההון מגיב לתנודתיות העונתית בתופעה המוכרת כאפקט ינואר.

לשמחתנו בישראל החורף קצר ומתון יותר, אך ההשפעות הביולוגיות אינן פוסחות גם עלינו. הגוף מגיב לאור ולא לטמפרטורה בלבד ולכן גם כאן ניתן לחוש ירידה באנרגיה, ביציאה לפעילויות ובשימוש נרחב יותר בחשמל ובתחבורה.


ואצל סוסים?

סוסים, מן הסתם, מתנהלים באופן טבעי והרמוני עם העונות. מערכת העצבים שלהם מסונכרנת ישירות לאור ולתנועת היום. הם אינם מנסים לעקוף את החורף ואינם נאלצים לשמור על קצב אחיד. הם נחים כאשר הגוף מבקש ונעים כאשר יש צורך.

מפתיע לגלות שהחורף דווקא מיטיב עם רבים מהם. יופיטר, קריסטל ושלאגר עומדים לעיתים בגשם בשקט כמעט חגיגי. רוחות מעלות להם אנרגיה ולעיתים הם אפילו פעילים יותר בחורף מאשר בקיץ. עבורם העונה אינה מכבידה. היא פשוט חלק ממחזור הטבע.


אז איך עוברים את החורף בשלום?

כדאי להתחיל בהקשבה אמיתית לגוף.


אם הוא מאותת על צורך במנוחה חשוב לאפשר זאת. שנת לילה ארוכה יותר בעונה הזו היא טבעית ואפילו רצויה. כן כן, אני מאלה שנכנסות למיטה כבר לפני 21:00 ואני לא מתביישת להגיד זאת.

תזונה עשירה, מחממת ומסודרת תסייע לעומס האנרגטי שהגוף חווה כאשר הוא שומר על חום פנימי.

מומלץ לתפוס כל רגע של שמש. ויטמין D משפיע על מערכת החיסון ועל מצב הרוח. מחקרים מראים שהוא תורם לאיזון סרוטונין ולכן שעות אור הקצרות הן משאב שכדאי לנצל.

ולבסוף, איך לא, מפגש עם סוסים. שהות לצידם משפיעה פיזית ונפשית. תנועה עדינה, נשימה מסונכרנת, מגע ושדה נוכחות יציב משפיעים על מערכת העצבים ומעלים הורמונים כמו סרוטונין ודופאמין. אלו חומרים שמשפרים מצב רוח, מעודדים חיוניות ומגבירים תחושת חיבור.


החורף אמנם מביא איתו האטה ומעט כבדות, אך הוא גם מציע הזדמנות להקשיב לעצמנו אחרת. זו עונה שמזמינה התכנסות, נשימה עמוקה וסדר עדיפויות שמותאם לקצב הטבעי של הגוף. ואם נותנים לה רגע של חסד, היא יכולה להפוך מתקופה שמכבידה לתקופה שמחזירה בהירות. לעיתים דווקא השקט של העונה מאפשר לראות מה באמת חסר ומה באמת מחזק. ובסופו של דבר, איך אפשר בלי להזכיר כמה אנחנו זקוקים למים, לגשמי ברכה ולקצת ניקיון באוויר.


סוסים

הירשמו לניוזלטר של בּוסֶפאלוס

הצטרפו ותגלו איך עולמם של הסוסים מלמד אותנו על תקשורת, מנהיגות, קשרים אנושיים ועוד. פעם בשבוע, בלי להציף ובלי חפירות – רק תוכן שמרחיב את הראש ואת הלב.

bottom of page