על אהבה, סוסים ומה שקורה בינינו
- Timna Benn
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 4 דקות
מדי פעם, ולעיתים רחוקות מדי, בן זוגי ואני יוצאים לרכיבה באדמות העמק. הוא לא איש סוסים ובכל זאת יש ברכיבות האלה משהו שעובד עבור שנינו.
העבודה מתחילה עוד לפני שעולים על הסוסים. אנחנו מביאים אותם, מברישים ומכינים יחד. כל אחד עסוק בסוס שלו, ובו בזמן ער לאחר, מושיט ציוד, מחכה ועוזר כשצריך.
אחר כך יוצאים לדרך.
אנחנו לא מדברים הרבה, לא פותרים סוגיות גדולות ולא חוזרים עם מסקנות על הזוגיות. יש משהו כמעט מדיטטיבי בטבע, בקצב הצעדים, בחום הגוף של הסוסים ובשקט שאין צורך למלא במילים. כל אחד חווה משהו מעט אחר, ובכל זאת אנחנו מתקדמים באותו שביל. לפעמים אחד מוביל, לפעמים האחר. לפעמים עוצרים, מחכים או משנים קצב. לרגע מערכת היחסים אינה נושא לשיחה. היא פשוט נמצאת שם, בכל מה שאנחנו עושים יחד.
ט״ו באב הוא הזדמנות טובה לחשוב על אהבה ועל מערכות היחסים המשמעותיות בחיינו. בני זוג, הורים וילדים, אחים ואחיות.
אנחנו רגילים לחשוב על יחסים דרך שיחות, מילים והסברים, אבל חלק גדול ממה שקורה בינינו נמצא דווקא במקומות שבהם אין מילים. בקצב, במרחק, בחלוקת התפקידים, בדרך שבה אנחנו מובילים, מחכים, מבקשים עזרה או מנסים לעשות הכול בעצמנו.
מערכות יחסים הן גם פעולה. הן הדרך שבה שני אנשים מתארגנים מול משימה, מגיבים לשינוי ומוצאים, או מתקשים למצוא, קצב משותף. לכן לפעמים הדרך להבין מערכת יחסים עוברת דווקא דרך חוויה שאפשר לנוע בתוכה.
עבודה עם סוסים יוצרת חוויה כזאת. בני זוג, הורה וילד או אחים נכנסים למרחב חדש, פוגשים סוסים ומקבלים משימה שדורשת מהם להתבונן, לתכנן ולפעול יחד. כל אחד מביא אליה את הדרך המוכרת שלו להיות בקשר.
כשהורה וילד מובילים סוס במסלול, אפשר לראות האם ההורה מאפשר לילד לנסות, או מחזיק גם בחבל וגם בכל התשובות. האם הילד מבקש עזרה או מוותר? האם הם מתכננים יחד, או פועלים בנפרד ומקווים שהסוסים יבינו לבד את הסידור המשפחתי?
גם אצל בני זוג הדפוסים מופיעים מהר. מי לוקח פיקוד, מי ממתין ומי מסביר מדוע הדרך שנבחרה כנראה לא תעבוד. מי נשאר סקרן כשמשהו משתבש, ומי מחפש את האשם התורן. לא מפני שהסוסים מפענחים זוגיות, אלא מפני שמשימה חדשה הופכת הרגלים ישנים לגלויים.
כשאנחנו מדברים על מערכת היחסים שלנו, אנחנו מגיעים עם גרסה. מסבירים למה פעלנו כפי שפעלנו, מזכירים מה קרה בפעם הקודמת ולעיתים מגייסים ראיות מתקופות היסטוריות קודמות. במשימה עם סוסים, ההסברים מפנים מקום למה שקורה בפועל. האם הקשבנו? נתנו לשני מקום? הצלחנו לעצור ולנסות דרך אחרת?
כך מערכת היחסים עוברת ממילים לחוויה. אמון, תקשורת, גבולות ושיתוף פעולה מקבלים גוף, קצב ותוצאה שאפשר להרגיש.
הסוסים מוסיפים משהו שקשה לייצר בתרגיל רגיל. יש להם רצונות, רגישויות וקצב משלהם, והם אינם מחויבים לתוכנית שלנו. לפעמים הם משתפים פעולה, לפעמים עוצרים או בוחרים כיוון אחר. כדי לפעול איתם צריך להתבונן, להתאים את עצמנו ולוותר לרגע על האמונה שיש רק דרך נכונה אחת.
כישורים שימושיים למדי גם מחוץ למגרש.
מחקר שנערך בגרמניה בשנת 2021 לקח את הרעיון הזה צעד קדימה ובדק האם עבודה זוגית בסיוע סוסים יכולה לעזור לחיילים המתמודדים עם פוסט טראומה ולבני ובנות זוגם.
במחקר השתתפו 36 זוגות שבהם אחד מבני הזוג מתמודד עם PTSD הקשורה לשירות הצבאי. עשרים זוגות עברו תוכנית של פסיכותרפיה זוגית בסיוע סוסים והושוו ל 16 זוגות שלא השתתפו בתוכנית.
החוקרים ביקשו לבדוק האם המפגש המשותף עם הסוסים יכול להשפיע לא רק על מצבו של האדם המתמודד, אלא גם על מערכת היחסים שנושאת איתו את ההתמודדות.
אצל הזוגות שהשתתפו בתוכנית נמצאו שיפורים בתקשורת, באיכות הקשר הזוגי, בתסמיני דיכאון ובעומס הרגשי שחוו בני הזוג.
השינוי שנמצא לא התרחש רק בקרב האדם המתמודד, אלא גם במרחב שבין בני הזוג, באופן שבו תקשרו, התמודדו ונשאו יחד את הקושי.
מחקר נוסף, שנערך בשנת 2017, בחן את המתח שבין שליטה לאמון ביחסי הורים וילדים. שמונה משפחות השתתפו במשך חמישה שבועות בתוכנית ששילבה טיפול בסוסים, הובלה, רכיבה ותרגילי קשר, לצד שיחות וכלים מעולם הטיפול באמנות.
במקום לשאול את ההורים ישירות מה לא עובד ביחסים, החוקרים ביקשו מהם להתבונן באופן שבו הם פועלים מול הסוסים. מתי הם מנסים לשלוט, עד כמה הם מסוגלים לסמוך, מה קורה כשהסוס לא מגיב כמצופה ואיך הם מחלקים אחריות. המשוב המיידי והלא מילולי אפשר להם לזהות פחדים, הרגלים ודפוסים שבשיחה קל יותר להסביר או להצדיק. לפעמים הדרך להבין כמה קשה לנו לשחרר את הילד מתחילה כשאנחנו אוחזים בחבל ומגלים עד כמה קשה לנו להרפות.
זיהוי הדפוס הוא רק ההתחלה, משום שהבנה לבדה לא תמיד משנה את התגובה המוכרת. העבודה עם הסוסים מאפשרת לנסות משהו אחר בתוך חוויה ממשית. הורה יכול להעביר לילד את החבל ולהישאר קרוב בלי להשתלט, בני זוג יכולים להחליף תפקידים ולגלות מה קורה כשהאחר מוביל, ואחים יכולים לקבל משימה שהצלחתה תלויה בשיתוף פעולה. כך נוצרת הזדמנות לחוות את הקשר מעט אחרת. להמתין במקום למהר, לבקש במקום לדרוש, ולאפשר לאחר לבחור דרך שונה משלנו בלי למהר לתקן אותה.
בשלב העיבוד אפשר לחזור אל הרגעים שנוצרו עם הסוסים, להתבונן במה שקרה בדרך ולחשוב יחד מה מתוך החוויה יכול לעבור גם אל החיים שמחוץ למגרש. המטרה היא להתבונן במה שנוצר, להבין אילו אפשרויות כבר קיימות בתוך הקשר ולהרחיב אותן.
לא כל מפגש משותף עם סוסים חייב להסתיים בתובנה גדולה. לפעמים הערך נמצא בעצם האפשרות לצאת לרגע מהתפקידים המוכרים, לעשות משהו יחד ולהיפגש בתוך חוויה חדשה. הסוסים מכניסים למרחב תנועה, קצב וסקרנות, ומאפשרים לקשר להתבטא בדרך מעט אחרת.
אז לא חזרנו מהרכיבה המשותפת עם פתרון לשום בעיה, וגם לא יצאנו אליה כדי למצוא אחד. במשך זמן מה פשוט נענו יחד. חלקנו נוף, קצב והרבה שקט.
אולי זה חלק ממה שמערכות יחסים צריכות מדי פעם. לא עוד ניסיון להגיע למסקנה, פשוט חוויה שמזכירה לנו איך זה מרגיש לנוע יחד.
ט"ו באב שמח ♥
