ויסות רגשי וחושי: הקשר והיתרונות של טיפול בסיוע סוסים

מטפלים רבים מכירים את חשיבות יכולת הוויסות הרגשי והוויסות החושי בעבודה הטיפולית. סוסים, בזכות טבעם הייחודי, יכולים להוות כלי רב-עוצמה לקידום ויסות רגשי-חושי, דרך ויסות משותף (Co-regulation) ובאמצעות הסוס כמראה למצבו הפנימי של המטופל.

במאמר זה נסקור מהו ויסות רגשי ומהו ויסות חושי, נבחן את הקשר ההדדי ביניהם, ונדגיש את יתרונות שילובם של סוסים בתהליך הטיפולי בתחום זה.

מהו ויסות רגשי?

ויסות רגשי הוא היכולת לזהות, להבין ולנהל את הרגשות שלנו באופן מותאם. משמעות הדבר היא היכולת להרגיע את עצמנו כשאנו כועסים או חרדים, למתן התפרצויות רגשיות, ולהתאים את הבעת הרגש לסיטואציה החברתית. תהליכי הוויסות הרגשי משפיעים על עוצמת הרגש, משך הזמן שהוא נמשך, ואופן הביטוי שלו. יכולת זו חיונית לתפקוד יומיומי בריא. היא מאפשרת לנו להתמודד עם מצבי לחץ, לקיים מערכות יחסים יציבות, ולשמור על בריאות נפשית. בחדר הטיפול, מטופלים עם קשיי ויסות רגשי עשויים להתקשות לשלוט בדחפים או להרגיע את עצמם, והתייחסות ממוקדת לכך במסגרת טיפולית יכולה לשפר את חוסנם הנפשי ואת יכולתם להתמודד עם רגשות קשים.

ויסות רגשי מתבטא במגוון דרכים בחיים ובטיפול. לדוגמה, ילד עשוי ללמוד לעצור ולנשום עמוק במקום להתפרץ כאשר הוא מתוסכל, או מבוגר המתמודד עם חרדה לומד לזהות מוקדם את הסימנים הגופניים לחרדה ולהשתמש בכלי הרגעה עצמית. בטיפול, המטפל מסייע למטופל לפתח מודעות לרגשותיו ולתרגל אסטרטגיות לוויסות, כגון טכניקות הרפיה, שינוי דפוסי חשיבה, או שימוש בתנועה ופעילות גופנית כדי לשחרר מתח. כך, ויסות רגשי הוא מטרה טיפולית מרכזית בתחומי נפש רבים, כולל טיפול בטראומה, בהפרעות מצב רוח, ובקשיי התנהגות.

מהו ויסות חושי?

ויסות חושי (נקרא גם לעיתים "ויסות תחושתי") הוא היכולת של המוח והגוף לסנן, לעבד ולווסת את המידע החושי מהסביבה. מדובר ביכולת לשמור על רמת עוררות מתאימה מול גירויים תחושתיים – לא להיות מוצף מגירוי קל מדי, ולא אדיש לגירויים חזקים מדי. אנשים בעלי מערכת ויסות חושי תקינה יכולים, למשל, לשבת בגן שעשועים רועש מבלי להיכנס למצוקת חרדה, או לחלופין להתעורר בבוקר בעזרת גירויים (אור, צליל) מבלי להתעלם מהם. לעומת זאת, קשיים בוויסות החושי מתבטאים ברגישות יתר או תת-רגישות לגירויים. יש הנבהלים או מוצפים מרעשים, מגע או ריח בעוצמות שאחרים אפילו לא שמים לב אליהם, בעוד אחרים מחפשים גירויים חזקים כדי להרגיש מאוזנים.

חוויה חושית משפיעה במישרין על היכולת לווסת רגשות. מערכת החושים שלנו מקושרת למערכת העצבים האוטונומית, כך שגירויים תחושתיים יכולים לעורר תגובות פיזיולוגיות ורגשיות. למשל, אדם עם רגישות רעש גבוהה עלול לחוש עצבנות או מצוקה רגשית במקום שבו יש רעש רקע מתון. בדומה, תאורה חזקה או מגע בלתי צפוי עשויים לעורר אצל מטופל תחושת הצפה, שמובילה לקושי רגשי (כגון כעס או חרדה). ויסות חושי יעיל מאפשר לצמצם הצפה חושית ולהימנע מתגובות רגשיות קיצוניות עקב גירויים, ובמקביל גם לספק לעצמנו גירויים מרגיעים בעת הצורך (כגון האזנה למוזיקה שקטה להרגעה, או חיבוק כמגע עמוק). יכולת זו חשובה במיוחד אצל ילדים עם צרכים מיוחדים (כגון ASD או הפרעות קשב), אך למעשה משמעותית לכולנו בניהול היום-יום.

הקשר בין ויסות חושי לוויסות רגשי

ישנו קשר הדוק ודינמי בין המערכות החושית והרגשית. למעשה, ללא ויסות חושי יעיל, קשה מאוד להגיע לוויסות רגשי תקין. כאשר המוח מוצף במידע חושי לא מבוקר, עולה רמת העוררות הפיזיולוגית (לדוגמה, דופק מואץ, מתח שרירים), ומכאן הדרך קצרה להצפה רגשית – התפרצות זעם, חרדה חזקה או "קריסה" וניתוק. כך למשל, ילד שחווה עומס חושי (Sensory Overload) עקב רעשים חזקים ותחושות לא נעימות בבגד, עשוי להגיע במהירות להתפרצות בכי או כעס. למתבונן מהצד זה נראה כמו "רק" התקף רגשי, אך בבסיסו יש גירוי-יתר של המערכת החושית. במקרים כאלה, הטיפול צריך להתייחס לשני ההיבטים גם יחד – להפחית את ההצפה החושית (למשל, לאפשר סביבה שקטה ומובנית יותר) ובמקביל ללמד את הילד כלים להרגעת עצמו ולהבעה מתונה של התסכול.

מן הצד השני, גם המצב הרגשי משפיע על עיבוד הגירויים החושיים. כאשר אדם שרוי בחרדה או כעס, הסבילות שלו לגרייה חושית פוחתת – רעשים קטנים "מקפיצים" אותו יותר, מגע קל עשוי להרגיש חודרני, וריח מסוים עלול לעורר גועל עז. זאת משום שמערכת העצבים במצב עוררות גבוהה מגבירה את הקליטה החושית כחלק ממנגנון ההישרדות (דריכות לסכנה). לכן, ויסות רגשי לקוי יכול להחריף בעיות ויסות חושי, ולהיפך – מעגל המחליש את יכולת ההתמודדות. במילים אחרות, וויסות חושי הוא הבסיס הפיזיולוגי לוויסות רגשי, ושניהם חלק בלתי נפרד ממכלול הוויסות העצמי. בטיפול הוליסטי יש להתבונן הן ברגישויות התחושתיות של המטופל והן בדפוסי התגובה הרגשית שלו, כדי לשבור מעגלי הצפה ולבנות אסטרטגיות להתמודדות יעילה יותר.

כיצד סוסים משתלבים בתהליך הוויסות?

כאן נכנסים הסוסים לתמונה ככלי טיפולי ייחודי לקידום ויסות רגשי וחושי. טיפול בעזרת סוסים (רכיבה טיפולית או פסיכותרפיה בעזרת סוסים) משתמש בתכונות המיוחדות של הסוס – הן כחיה גדולה ואינסטינקטיבית, והן כשותף – על מנת לעזור למטופלים לווסת את עצמם.

• וויסות מערכת העצבים ו-Co-regulation (ויסות משותף)

  סוסים הם בעלי חיים חברתיים ועדריים, המתאפיינים במערכת עצבים רגישה מאוד לסביבה. בטבע, בהיותם חיית טרף, הם פיתחו דריכות גבוהה לסימני סכנה, אך גם יכולת לחזור לרגיעה מהר ברגע שמתברר שאין איום ממשי. כאשר אדם נמצא בקרבת סוס רגוע, מתרחש לעיתים קרובות תהליך של ויסות משותף – המערכת האוטונומית של האדם מתאימה עצמה לזו של הסוס. לפי תיאוריית הפולי-וגאל (Polyvagal Theory) של ד"ר סטיבן פורג'ס, מערכת העצבים שלנו כל הזמן סורקת את הסביבה אחר רמזי ביטחון או סכנה ("נוירוספציה"), ואנו מווסתים את עצמנו דרך קשר עם אחרים. הסוס, כאשר הוא נינוח ונוכח ברגע, משדר לגופנו אותות של ביטחון. מחקרים אף מצאו שכאשר אדם עומד ליד סוס, קצב הלב ושינוייות קצב הלב (HRV) שלו יכולים להסתנכרן עם אלה של הסוס, ולעבור למצב סדור ורגוע יותר. פעימות לב איטיות וריתמיות של סוס משדרות רוגע לסביבה, ואכן נמצא כי שהייה בסביבת סוסים מפחיתה את רמת הקורטיזול (הורמון לחץ) ומגבירה את ה-HRV, מדד המצביע על איזון עצבי ויכולת ויסות טובה. במילים פשוטות, הסוס "מדביק" אותנו ברגיעה שלו: קרבתו יכולה לסייע בהפעלה של המערכת הפאראסימפתטית (מרכיב הרגעה של מערכת העצבים) אצל המטופל, ובכך להוציא אותו ממצבי "הלחם-או-ברח" של לחץ אל מצב רגוע ומקושר יותר.

• הסוס כמראה רגשית למטופל

  אחת התופעות המרתקות בטיפול באמצעות סוסים היא האופן שבו הסוס משמש מראה המשקפת את העולם הפנימי של המטופל. סוסים קוראים אותנו בעיקר דרך שפת גוף, טון דיבור וריח – סימנים בלתי-מילוליים שלעתים קרובות משקפים את הרגשתנו האמיתית. אם המטופל מגיע למפגש כשהוא נסער, חרד או כועס, הסוס עשוי להגיב בחוסר שקט, בהתרחקות או בסימני דריכות. לעומת זאת, כאשר המטופל נרגע ומתכנס לתוך עצמו בשלווה, לרוב גם הסוס יירגע ויגלה נכונות להתקרב ולשתף פעולה. למעשה, נאמר שסוסים "מראים לנו את עצמנו", הם מגיבים ישירות לרגשות ולכוונות שאנו מקרינים. יכולת זו מוסברת בחלקה על ידי נוכחות של "נוירוני מראה" במוחם של סוסים, המאפשרים להם לחוש ולהדהד מצבים רגשיים של אחרים. בטיפול, משוב מיידי זה הוא בעל ערך עצום – המטופל זוכה לראות באופן מוחשי כיצד מצבו הפנימי משפיע על יצור חי אחר. כך, למשל, מטופל שלומד לווסת את נשימותיו ולהרפות את גופו עשוי להבחין שהסוס מפסיק לגלות סימני חרדה ומתקרב אליו. באופן זה הסוס מספק פידבק מיידי להתקדמות המטופל בוויסות עצמי. כאשר הסוס רגוע בנוכחות המטופל, זהו "אישור" לא-מילולי לכך שהמטופל הצליח להרגיע את עצמו ולהקרין ביטחון. תובנה זו מעצימה את המטופל ומגבירה את מודעותו לשליטתו במצביו הרגשיים.

• חוויות חושיות מרגיעות ומאתגרות

  המפגש עם סוס טומן בחובו שלל גירויים חושיים ייחודיים. עבור מטופלים רבים, המגע עם פרוות הסוס, חום גופו, ריח האורווה או הצלילים שבסביבת החווה – כל אלו יכולים להיות גירויים מרגיעים מאוד. פעולות כמו ליטוף הסוס והברשת פרוותו מהוות גירוי עמוק וממושך למערכת המגע, מה שעשוי לסייע בהרגעת מערכת העצבים (בדומה להשפעת חיבוק או שמיכה כבדה על הגוף). גם התנועה הקצבית בעת הרכיבה מעניקה גירוי וסטיבולרי (שיווי משקל) ופרופריוצפטיבי (תחושת מנח הגוף) עשיר, התורם לאיזון מערכת החושים. תנועת צעדיו הקצובים של הסוס יכולה לפעול ממש כמו נדנוד מרגיע ולסייע בארגון הקלט התחושתי ובקידום הרפיה. כלומר, הרכיבה עצמה היא תרגול ויסות חושי – הגוף לומד להתאים את עצמו לתנועות, לספוג את הרטט והריתמוס, ולהגיע לאיזון בתוך תנועה מתמדת.

בנוסף, סביבת הטיפול בסוסים יכולה לספק חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגירויים תחושתיים שמאתגרים את המטופל, ובכך לחזק את סבילותו. למשל, ילד עם רגישות יתר לרעש עשוי בהדרגה להתרגל לצלילי הנחר והדהרה באורווה בסביבה בטוחה, בליווי ותמיכה. רכיבה טיפולית מציעה חשיפה מותאמת והדרגתית למגע, לריחות ולקולות של עולם הסוסים, באופן שמרחיב בהדרגה את סיבולת המטופל לגרייה חושית. תהליך זה, הנעשה בקצב המתאים למטופל ובליווי המטפל, מאפשר למערכת החושית להסתגל בהדרגה במקום להיחסם בהצפה פתאומית. עם הזמן, שיפור הוויסות החושי הזה משליך גם על יכולת הוויסות הרגשי: מטופל שכבר לא נרתע באופן קיצוני מריחות או מגע, יחוש בטוח ורגוע יותר, ויצליח לגייס את כוחותיו הרגשיים להתמודדות עם אתגרים נוספים. מחקרים ותיאורי מקרה רבים מעידים על כך שטיפול בעזרת סוסים מביא לשיפורים משמעותיים בוויסות העצמי. נצפו ירידות ברמת חרדה ודיכאון, לצד שיפור ביכולת לשלוט בדחפים ולהתמודד עם רגשות במגוון אוכלוסיות, מילדים בסיכון ועד נפגעי טראומה. השילוב של התנסות רגשית, תחושתית ובין-אישית בחברת הסוס יוצר מרחב טיפול ייחודי שבו המטופל יכול לחוות ויסות בפועל (דרך גופו וקשריו), ולא רק לדבר עליו באופן מופשט.

רעיונות לתרגילים טיפוליים עם סוסים

להלן מספר רעיונות לתרגילים ופעילויות במסגרת טיפולית עם סוסים, המסייעים בפיתוח ויסות רגשי וחושי. לכל תרגיל מצורף הרציונל המקצועי, שניתן להתאים לגיל ולמצב של כל מטופל:

• תרגול נשימה והרפיה לצד הסוס

  המטופל מתבקש לעמוד ליד סוס רגוע, להניח יד על גבו של הסוס או על צלעותיו, ולסנכרן את קצב הנשימה שלו עם נשימותיו האיטיות של הסוס. הנשימה העמוקה יחד עם חום גופו והקצב היציב של הסוס תורמים להפעלת המערכת הפאראסימפתטית של המטופל ולהפחתת עוררות. הרציונל: תרגיל זה מנצל את הוויסות המשותף – כשהמטופל חווה את נשימות הסוס, הוא "נשאב" לקצב רגוע יותר, מה שמשרה רוגע גם ברמה הרגשית.

• הברשה וטיפוח (גרומינג) כתרגול מיינדפולנס חושי

  במהלך הברשת פרוותו של הסוס, המטופל מתמקד בתחושות: מרקם הפרווה, הלחץ המופעל ביד, הצליל החרישי של המברשת. המטפל מדריך אותו לשים לב גם לנשימתו ולקצב התנועות. פעילות חזרתית זו היא מדיטטיבית באופייה, ומשלבת גירוי חושי נעים (מגע עמוק) עם נוכחות ברגע. הרציונל: פעולת הטיפוח מספקת ויסות חושי באמצעות מגע קצוב וממושך, המשדר תחושת ביטחון למערכת העצבים. במקביל, הצלחת המטופל להרגיע את הסוס דרך הטיפוח משמשת כמשוב חיובי לוויסות הרגשי שלו – הסוס נינוח, משמע המטופל מקרין רוגע.

• הובלת הסוס במסלול מכשולים

  המטופל מוביל את הסוס מהקרקע דרך סדרת מכשולים (כגון קונוסים, רמפות קטנות או שערים), הדורשים מהצמד לעצור, לפנות, לשנות קצב וכד'. תוך כדי ההובלה, על המטופל לשמור על תקשורת רגועה וברורה עם הסוס – בקול, בהבעות גוף ובמשיכה עדינה במושכות. אם המטופל נעשה לחוץ או כועס, הסוס עלול לעצור או לסרב להתקדם, וכך המטופל לומד לווסת את תסכולו כדי להמשיך במשימה. הרציונל: התרגיל מדמה מצבי אתגר בחיים, בהם עלינו לנווט תוך שמירה על שליטה עצמית. הסוס משמש "ברומטר" למצבו הפנימי של המטופל: רק בגישה רגועה וממוקדת ניתן לשתף פעולה ולהתגבר על המכשולים. כך מפתח המטופל סבלנות, פתרון בעיות תחת לחץ וויסות רגשות של תסכול והישגיות.

• "זמן התאוששות" משותף לאחר בהלה

  לעיתים קורה שהסוס נבהל מגירוי פתאומי (כמו רעש חזק). במקום למנוע זאת לחלוטין, אפשר לנצל אירועים כאלה כתרגול: לאחר שהסוס ומטופל נרגעים מהבהלה, מקדישים זמן לעיבוד משותף. המטופל, בהנחיית המטפל, מתבונן בסוס – רואה כיצד הוא ניער את עצמו, לוקח נשיפות ארוכות וחוזר לאכילה רגועה. אז דנים יחד: מה עשה הסוס כדי להירגע? מה עזר לי להירגע? המטופל יכול ללטף את הסוס ולהרגיש את קצב לבו החוזר לשגרה. הרציונל: תרגיל זה מלמד באופן חווייתי את מנגנון הפריקה והרגיעה של מערכת העצבים. הסוס מדגים למטופל כיצד אפשר, אחרי רגע של פחד, פשוט לשחרר את המתח ולחזור לפעילות רגועה. המטופל לומד מתהליך זה ומקשר אותו למצבים בחייו שבהם ניתן "לנער" את הלחץ ולא לצבור אותו.

• זיהוי ושיום רגשות דרך התבוננות בסוס

  המטפל מציע למטופל לתאר את הבעות הגוף והתנהגות הסוס ברגע נתון: האם הסוס נראה "שמח", "עצבני", "סקרן" או "עייף"? לאחר מכן משוחחים על מה הסוס אולי "מרגיש" ומה המטופל עצמו מרגיש. פעמים רבות, המטופל משליך על הסוס את תחושותיו ("נראה לי שהסוס פוחד" כאשר בעצם המטופל חושש לגשת). המטפל משתמש בהזדמנות זו לעבד את הרגש ולתת לו שם, תוך חיזוק התחושה שהסוס מקבל אותה ללא שיפוט. הרציונל: תרגיל זה משלב זיהוי רגשי (emotion identification) בסביבה מוחשית. הסוס מהווה מראה והשלכה בטוחה לרגשות, והדיון מאפשר עיבוד קוגניטיבי של התחושות לצד הקשר מיידי להתנהגות נראית. כך מתחזקת מודעות המטופל לרגשותיו וכלי הוויסות הקוגניטיביים שלו (כמו שיום רגש) מתורגלים.

ויסות רגשי וחושי הם יכולות משלימות המעצבות את תפקודו הרגשי של האדם, ושילוב סוסים בטיפול מספק אפיק ייחודי, מוחשי וחווייתי לחיזוק יכולות אלה. הסוס, בתור שותף טיפולי, מאפשר למטופל לתרגל את מהות הוויסות בחיי היום יום: איזון בין עוררות ורגיעה, בין תחושה לתגובה, ובין עצמי לאחר.

מחקרים ותצפיות קליניות תומכים בכך שטיפול באמצעות סוסים יכול לשפר משמעותית יכולות של ויסות עצמי – הן דרך מנגנונים עצביים של הרגעה הדדית, הן דרך משוב רגשי בלתי-אמצעי מהסוס, והן דרך התנסויות חושיות חיוביות. עבור מטופלים, צעירים כמבוגרים, התהליכים הללו מתורגמים לחיי היום-יום כיכולת גדולה יותר להתמודד עם אתגרים, לשלוט בתגובות ולהרגיש בטוחים ויציבים יותר רגשית.

שילוב הסוס כמורה דרך או כמראה במסע הטיפולי, מעניק למטפלים כלי מעשי ועוצמתי לקידום התפתחות אישית, ויסות וצמיחה.