למה דווקא סוס? (ולא כלב, או גלישה, או דיקור?) - תשובה למי ששואל בפעם האלף

יש אינספור כלים ושיטות שעוזרים לנו להירגע, להתאזן, לעבד רגשות ואפילו לעבור תהליכי ריפוי עמוקים.

אני, למשל, תמיד נמשכתי ליוגה. בתקופות מאתגרות בחיים מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב לשיעורים, לפעמים בעיקר בשביל הריח של הקטורת, לפעמים בשביל ההזדמנות להיות רגע עם עצמי. הגוף שלי הגיב לזה מעולה. בן הזוג שלי, לעומת זאת, מוצא את השקט שלו בריצה. הוא טוען שזה מה שעוזר לו לארגן את המחשבות ולשחרר לחץ. יש אנשים שזקוקים למסיבה טובה כדי לשחרר אדרנלין, אחרים פורקים על קנבס עם צבעים, ויש מי שמעדיף לתפור, לטייל בטבע או פשוט לשבת מול הים ולבהות בגלים.

כמעט בכל פעם שאני מספרת על העבודה שלי, מגיעה השאלה -

למה סוס?

למה לא כלב? או מדיטציה ביער? בישול? למה דווקא בעל חיים כל כך גדול, לא תמיד צפוי, שבמבט ראשון יכול אפילו קצת להרתיע?

האמת היא, שזו שאלה שגם אני שואלת. וזו אחת השאלות הראשונות שאני מפנה לכל סטודנט שמגיע להכשרה או השתלמות - מה לדעתכם יש בסוס, שאין באף כלי אחר?

כמו להרבה שאלות טובות, גם כאן אין תשובה אחת.

אני מודה, עדיין לא הצלחתי לנסח את המשפט הזה, ה"פיץ'" הקצר והחד, שיסביר לכולם, בשבע מילים פשוטות, למה דווקא סוס.

אבל יש כמה תשובות שאני כן חוזרת אליהן שוב ושוב, כל אחת מהכיוון שלה:

התשובה הרציונלית – זו שמבוססת על מחקרים ועוסקת בוויסות רגשי, תנועה, שיקוף, ומגע לא שיפוטי.

התשובה הרגשית – כזו שקשה לשים עליה מילים, אבל כל מי שחווה קשר משמעותי עם סוס יודע בדיוק למה הכוונה.

והתשובה ההיסטורית והתרבותית – שמסתכלת על הסוס לא רק כעל חיה, אלא כסמל עמוק שמלווה את האנושות כבר אלפי שנים.

במאמר הזה אנסה להציע את שלוש הזוויות האלה.לא כי חייבים לבחור תשובה אחת, אלא כי דווקא מהשילוב ביניהן נוצר ההסבר הכי קרוב לדבר האמיתי, מה קורה כשאדם פוגש סוס?

התשובה הרציונלית – מה הסוס עושה למערכת העצבים שלנו?

העבודה עם סוסים לא מתרחשת בוואקום. היא מתקיימת בחוץ – בטבע, באור, בתנועה. כלומר, עוד לפני שניגשנו בכלל לסוס, הגוף כבר מתחיל להגיב טוב. העובדה שאנחנו מחוץ לבית, מחוץ למסכים, נושמים אוויר נקי, חשופים לשמש שמייצרת ויטמין D ומעודדת הפרשת סרוטונין, כל אלה כבר תורמים לעלייה במצב הרוח ולתחושת חיוניות. כשאנחנו מוסיפים לזה תנועה – בין אם בהליכה ליד הסוס, במשימות בשטח או ברכיבה עצמה, מתרחשת גם פעילות גופנית קלה עד מתונה, שמעודדת שחרור של אנדורפינים, מפחיתה סטרס ומסייעת לאיזון רגשי.

ומה עם הסוס עצמו?

סוסים הם יצורים רגישים במיוחד, בעלי יכולת יוצאת דופן לקרוא שפת גוף, טונוס שרירים, אנרגיה והבעות פנים.

מאחר שהם חיות שמטבען דרוכות לסביבה ומגיבות אליה כדי לשמור על ביטחונן, הם מסוגלים לקלוט גם את הדברים שאנחנו לא תמיד יודעים על עצמנו. זו הסיבה שהם נחשבים למראה רגשית, לא שיפוטית, לא מסבירה, פשוט מגיבה למה שיש.

התוצאה היא תהליך עמוק של ויסות עצמי, מודעות, ושיפור בתפקוד הרגשי והקוגניטיבי – כזה שנתמך גם במחקרים על טיפול בסוסים.

התשובה הרגשית – קשר שלא צריך לתווך במילים

יש משהו מאוד ייחודי בלבוא במגע עם יצור כל כך גדול, עוצמתי – ולגלות שהוא לא שופט אותך. הוא לא שואל שאלות, לא מצפה שתסביר את עצמך, לא "מנסה לעזור". הוא פשוט שם. הוא רואה אותך דרך תנועה, נשימה, מתח בגוף, מבט. זו תקשורת בלתי מילולית במלוא מובן המילה, והכוח שלה עצום, במיוחד עבור מי שמתקשה לבטא את עצמו, או מרגיש שהמילים כבר לא מספיקות.

בתוך המפגש הזה, דווקא עם חיה שיש בה אלמנט פראי, שאי אפשר לשלוט בה לגמרי נוצרת לעיתים תחושת ביטחון מאוד עמוקה. לא ביטחון שמבוסס על שליטה, אלא ביטחון שמבוסס על נוכחות.אנשים רבים מתארים את העבודה עם סוסים כמקום שבו הם מרגישים שייכות, קבלה, וכנות רגשית, אולי לראשונה מזה הרבה זמן.

התשובה התרבותית – מה הסוס מייצג עבורנו?

לסוסים יש מקום משמעותי בתולדות האנושות. במשך אלפי שנים הם שימשו כלי תחבורה, אמצעי לעבודה חקלאית, שותפים בקרבות, ולעיתים גם בעלי תפקידים בטקסים דתיים וחברתיים. מעבר לשימושים המעשיים, הסוס הפך לדימוי תרבותי עשיר שמופיע במיתולוגיות, בספרות, באמנות, ובטקסים ומסמל מגוון תכונות כמו חופש, עוצמה, נאמנות, אצילות, תנועה והרמוניה.

הנוכחות התרבותית והסמלית הזו לא נעלמה גם בעידן המודרני. להפך, היא ממשיכה להשפיע על האופן שבו בני אדם תופסים את הסוס גם היום, גם כשפחות רוכבים עליו ביום-יום. במובן הזה, הקשר עם סוס מפעיל לא רק מערכת תגובות רגשיות וגופניות, אלא גם שכבות עמוקות של משמעות, בין אם במודע ובין אם לא.עבור רבים, הסוס מייצג איזון בין עוצמה לבין רגישות, בין עצמאות לבין שיתוף פעולה. מודל שמזמין אותנו לבחון גם את עצמנו דרך הקשר איתו.

המשקל התרבותי וההיסטורי של הסוס מעמיק את המפגש איתו. הוא לא רק בעל חיים נוסף, אלא דמות שמגלמת תכונות רבות שאנחנו מעריכים, משתוקקים להן, ולעיתים מבקשים לפתח. במובן זה, העבודה עם סוסים פוגשת לא רק את האדם הבודד, אלא גם את האדם כחלק מההקשר הרחב שבו גדל, חושב וחי.

יש תיאוריות מתחומי הפסיכולוגיה האבולוציונית והאנתרופולוגיה, שמציעות שלבני האדם יש זיקה טבעית ועמוקה לסוסים. תוצאה של אלפי שנות קיום משותף, שיתוף פעולה והתפתחות הדדית. הזיקה הזו לא תמיד מודעת, אך היא באה לידי ביטוי באופן שבו אנשים מגיבים לנוכחות של סוסים, עד היום.

אז… למה סוס?

המסע אל ויסות, החלמה או צמיחה אישית נראה שונה אצל כל אדם.

יש מי שמוצא מזור בתנועה גופנית, יש מי שזקוק למרחב שקט ומכיל, ולאחרים חיוני הקשר הבין-אישי או דווקא השילוב ביניהם.

אין דרך אחת נכונה, אלא מערכת מורכבת ודינמית של גורמים אישיים, הקשרים חיים, וניסיון מתמשך להבין מה מתאים ומתי.

עבודה עם סוסים משתלבת בתוך רצף של התערבויות מבוססות-חוויה.

הכלי הזה מציע מודל של אינטראקציה שמגייס את הגוף, הרגש והתודעה, ללא תלות בשפה מילולית או בניתוח קוגניטיבי. בכך זה מאפשר גישה למקומות שפעמים רבות קשה להגיע אליהם בדרכים אחרות.

בסופו של דבר, לא הכלי הוא העיקר, אלא היכולת להקשיב לעצמנו, לאפשר ניסוי וטעייה, לדייק, להשתנות.

ולפעמים, דווקא החיבור הבלתי צפוי, עם סוס למשל, הוא זה שפותח את הדרך.