top of page

הספקטרום האוטיסטי ועבודה עם סוסים

  • תמונת הסופר/ת: Timna Benn
    Timna Benn
  • 22 באוק׳
  • זמן קריאה 4 דקות

לאורך השנים בעבודה שלי כמדריכה, כמטפלת, כיועצת לצוותים וכמרצה בקורסים להכשרת מדריכים לרכיבה טיפולית, אני פוגשת ילדים, בני נוער ומבוגרים על הספקטרום האוטיסטי.

אני פוגשת אותם במגרש, עם הסוסים, לעיתים ברכיבה ולעיתים לידם, חלקם בשקט, חלקם באי שקט, חלקם נוגעים וחלקם מהופנטים מהחיה העוצמתית העומדת על ידם.

אלה רגעים שבהם אני לומדת שוב ושוב כמה משמעותית ומרגשת היא הדרך הזו - דרך שמלמדת אותנו על תקשורת, הקשבה, נוכחות וסבלנות עמוקה.

התהליכים עם משתתפים על הרצף עשויים להיראות לעיתים ארוכים, אפילו סיזיפיים. לא תמיד רואים שינוי מידי.

לפעמים נדמה ששום דבר לא קורה - עד שיום אחד הוא פשוט קורה. חיוך קטן, מבט ישיר, מגע קצר בפרוות הסוס או בקשה לעוד סיבוב.

אלו רגעים קטנים, לפעמים כמעט בלתי מורגשים, אבל בהם טמון הקסם כולו.


ree

מהו הספקטרום האוטיסטי

הפרעת הספקטרום האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder - ASD) היא קשת רחבה של מצבים נוירו- התפתחותיים, שמשמעותם היא שהמוח מעבד מידע, חושים, רגשות ותקשורת באופן שונה מזה של רוב האוכלוסייה.

מדובר בשונות נוירולוגית מולדת - לא במחלה ולא בבעיה שיש “לתקן”, אלא בדרך אחרת של חוויה ועיבוד של העולם.


האבחנה כוללת שני תחומים מרכזיים:

קשיים בתקשורת חברתית ובהבנת רמזים חברתיים, כמו שמירה על קשר עין, שימוש בשפת גוף או הבנת מצבים חברתיים מורכבים;

ודפוסי התנהגות, תחומי עניין או פעולות חזרתיות - דיבור חזרתי, צורך בשגרה קבועה, רגישות גבוהה לגירויים, או עיסוק ממוקד.


בישראל ההערכה היא שכ- 1 מכל 80 ילדים מאובחן על הרצף, ובארה״ב - אחד מכל 36 (CDC, 2023).

נהוג לחלק את הספקטרום לשלוש רמות תפקוד - נמוך, בינוני וגבוה - אך מדובר בהגדרה גסה בלבד, שאינה משקפת את המורכבות האמיתית של האדם.

לכן נכון יותר להתייחס לכל אדם כאל פרופיל חושי ורגשי ייחודי, ולא כאל “תפקוד”.

מה שעוזר למטופל אחד יכול להציף אחר - ולכן נדרשת הקשבה עדינה לכל פרט: נשימה, קצב, מרחק, תגובה.


הבנת הספקטרום אינה נובעת רק מהגדרות אבחוניות, אלא מהיכולת לזהות את הצורך שמסתתר מאחורי ההתנהגות.

ככל שאנחנו לומדים לראות את האדם דרך עדשת השונות, כך העבודה שלנו עם הסוס, עם הילד ועם עצמנו הופכת להיות מדויקת ורגישה יותר.


למה רכיבה טיפולית

אצל אנשים על הרצף האוטיסטי, עיבוד התחושות, הקולות והתנועות מתרחש לעיתים באופן שונה.

המערכת החושית עשויה להיות מוצפת או, לחלופין, “כבויה”. במקרים רבים הגוף מרגיש “מנותק”.

כאן נכנסת הרכיבה: תנועת הסוס, רכה וריתמית, יוצרת וויסות חושי עמוק שמדבר ישירות אל מערכת העצבים.

הקצב הקבוע מאפשר למערכת החושית להתארגן, והמוח מקבל שפה חדשה של תנועה ורוגע.

בנוסף, הרכיבה מזמינה את האדם להיות בגופו, להרגיש את המשקל, את המגע ואת התנועה.

החוויה מעודדת מודעות גוף ומשפרת את היכולת לווסת רגשות - יכולות שבדרך כלל מאתגרות אצל אנשים על הספקטרום.


הסוס, בניגוד לאדם, לא דורש מילים ולא שופט. הוא מגיב בכנות לרמזים עדינים - מבט, כוונה, נשימה.

כשאדם על הרצף מגלה שהוא מצליח “לדבר” עם הסוס בלי מילים, נוצרת חוויית קשר אמיתית - לעיתים ראשונה מסוגה.

כך הופכת הרכיבה לגשר בין גוף ונפש, בין אדם לחיה, ובין עולמות שונים של תקשורת.


שתי גישות - שני צירים של עבודה

בעבודה עם אנשים על הספקטרום ניתן לזהות שני צירים עיקריים:

האחד - גישה מובנית וממוקדת מטרה, המדגישה למידה ותרגול תקשורת;

והשני - גישה חווייתית, שקטה יותר, המתמקדת בנוכחות, חיבור והוויה.


הגישה המובנית - עשייה, למידה ותקשורת

גישה זו מתמקדת בהצבת מטרות ברורות, עבודה עם חיזוקים חיוביים ותרגול מיומנויות.

היא מתכתבת עם גישות כמו ABA ו- TEACCH, ומבוססת על מסגרת צפויה ותחושת שליטה.

במגרש, זה מתבטא בתרגול של הובלה, פנייה, עצירה או הבעת בקשה (“עוד סיבוב”).

המבנה הברור יוצר ביטחון, וההדרגתיות שומרת על תחושת הצלחה ומוטיבציה.


הגישה החווייתית - שקט, חיבור והוויה

גישה זו נשענת על ההבנה שתקשורת אמיתית נולדת מתוך נוכחות וקשר רגשי.

היא מזמינה אותנו להאט, לוותר על הצורך “להצליח” ולהיות פשוט עם האדם והסוס.

הגישה מתכתבת עם עקרונות DIR/Floortime, המדגישים קשר רגשי, הדדיות ומשחק משותף כבסיס להתפתחות.

כשהמטפל שומר על נשימה רגועה וקצב קבוע, מערכת העצבים של המטופל מתכווננת אליו, והסוס - דרך רגישותו - הופך לשותף בוויסות ובקשר.


שתי הגישות אינן סותרות; להפך - העבודה המשמעותית ביותר מתרחשת בתנועה שביניהן.


כלים פרקטיים - גזרו ושמרו

כמו בכל תהליך טיפולי, מדובר במסע של ניסוי וטעיה.

סמכו על תחושת הבטן, התאימו את הדרך לאדם שמולכם, ואל תשכחו - בטיחות מעל הכול:

שלכם, של המטופל ושל הסוס.


  • מסגרת קבועה וצפויה - פתיחה וסיום דומים בכל מפגש מייצרים ביטחון.

  • עבודת קרקע - הובלה, ניקוי, הברשה ומגע הדרגתי לבניית אמון.

  • רכיבה בקצבים משתנים - תנועה ריתמית לוויסות ולמודעות גוף.

  • מושכות ארוכות (Long Reins) - חיבור עדין עם מרחק פיזי המאפשר עצמאות.

  • שילוב עוזרי מדריך - לעידוד תקשורת וחיקוי.

  • טיולים בשטח פתוח - מרחב של שקט, נשימה וחופש.

  • תיעוד קצר אחרי כל מפגש - כתבו משפט אחד על רגע של חיבור או תובנה; הוא ישמש בסיס להמשך.

  • שיתוף עם המעטפת - תקשורת פתוחה עם הורים או צוותים תומכת בתהליך כולו.


העבודה עם אנשים על הספקטרום האוטיסטי במרחב של הסוסים מזכירה לנו שהדבר החשוב ביותר איננו השיטה או הידע - אלא היכולת להיות נוכחים וקשובים באמת.

להבחין ברגעים הקטנים של חיבור, גם בלי מילים, ולזכור שכל צעד קטן הוא הישג גדול.


בכל פעם שמתרחש רגע של אמון - בין סוס לאדם, בין גוף לנפש - אנחנו נזכרים למה בחרנו בדרך הזו מלכתחילה.

אז בפעם הבאה שתעמדו במגרש, שאלו את עצמכם:

איפה אני היום על הציר שבין עשייה להוויה?

ואולי תגלו שהתשובה משתנה - בדיוק בקצב של צעד אחד של סוס. 


מקורות והמלצות לקריאה נוספת

  1. American Psychiatric Association (2022). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM-5-TR). הגדרה מעודכנת של הפרעת הספקטרום האוטיסטי והקריטריונים האבחוניים.

  2. Centers for Disease Control and Prevention (CDC, 2023). Autism Spectrum Disorder (ASD) Data & Statistics. נתונים עדכניים על שכיחות האוטיזם בארה"ב והעלייה באבחונים בעשור האחרון.

  3. Bass, M. M., Duchowny, C. A., & Llabre, M. M. (2009). The effect of therapeutic horseback riding on social functioning in children with autism. Journal of Autism and Developmental Disorders, 39(9), 1261-1267. אחד המחקרים הראשונים שהראו שיפור בתקשורת החברתית ובוויסות רגשי בעקבות רכיבה טיפולית.

סוסים

הירשמו לניוזלטר של בּוסֶפאלוס

הצטרפו ותגלו איך עולמם של הסוסים מלמד אותנו על תקשורת, מנהיגות, קשרים אנושיים ועוד. פעם בשבוע, בלי להציף ובלי חפירות – רק תוכן שמרחיב את הראש ואת הלב.

bottom of page