בלוג בּוסֶפאלוס

בשנת 1989, כשעבודה טיפולית באמצעות סוסים הייתה תחום צעיר וכמעט לא מוכר בישראל, אימא שלי הקימה יחד עם עוד כמה אנשים טובים את המרכז לרכיבה טיפולית העמק. הטיפול היה המטרה שלשמה המקום הוקם, והוא נשאר בלב העשייה לאורך כל הדרך. הסוסים נבחרו והוכשרו בהתאם לעבודה שנדרשה מהם, והצוות למד והתמקצע. יותר מכל שיטה מקצועית, מה שנבנה שם היה שילוב נדיר בין ידע לבין לב. אלפי ילדים, הורים ואנשי צוות עברו במרכז, שנשען על מסירות ועבודה יומיומית שרובה התרחשה הרחק מעיניים חיצוניות. עוד סוס שצריך לה

יש רגע שבו תפקיד מתרחב, ויחד איתו גם השפה שבה חושבים עליו. לאחרונה מילים כמו תקציב, עלות מעסיק, תזרים, דאטה, מדדים ותוכנית עבודה התחילו לקבל עבורי משמעות חדשה. מאחורי כל נתון התגלו אנשים, צרכים והשלכות, וכל החלטה שנראתה קטנה על הנייר התגלתה כחלק ממערכת שלמה, חיה ורגישה. פתאום, ללמוד ניהול פירושו ללמוד לקרוא את כל מה שמתרחש בין המספרים. במובן מסוים, אני לומדת שפה חדשה. וכמו בכל שפה, אפשר להכיר את המילים, אבל ההבנה האמיתית מגיעה כשמתחילים ממש לדבר בה. לטעות בה. להתווכח בה. לגלו

תם לו חג המונדיאל. אחרי שבועות של משחקים נהדרים, אינספור פרשנויות, ויכוחים על שחקנים, מאמנים, שופטים, נבחרות וכמובן פיפ"א, זכינו למשחק גמר שהיה, איך לומר בעדינות, אחד המשעממים שנראו בטורניר, ויש שיגידו בתולדות גביע העולם. ובכל זאת, קצת עצוב לחשוב שרק בעוד ארבע שנים נהיה שוב עדים לאירוע ספורטיבי בסדר גודל כזה. עד אז ניאלץ למצוא נושאים אחרים להתווכח עליהם, אבל אל דאגה, מדינת ישראל כבר חשבה על חלופה. המונדיאל הסתיים, מערכת הבחירות מתחילה, וב- 27 באוקטובר 2026 ניגש שוב לקלפיות.

בשבוע אחד הסתיימו אצלי שני תהליכים משמעותיים שליוו אותי בתקופה האחרונה. כאלה שהשפיעו על הדרך שבה אני חושבת, פוגשת אנשים, ומחזיקה תהליכים. כל תהליך היה שונה מאוד זה מזה, בקצב, במבנה, בסטינג ובאנשים, ובכל זאת, היה ביניהם משהו משותף שחזר שוב ושוב לאורך הדרך. רעיון מעט חמקמק, שנקרא מנטורינג. אין לו הגדרה אחת ברורה, והוא נראה אחרת בכל תוכנית, בכל מפגש, בכל קשר, עם כל אדם. תהליך אחד התחיל באוקטובר האחרון, בקורס למדריכי רכיבה טיפולית של בוספאלוס. תשעה סטודנטים שנכנסו לתהליך אינטנסי

יש משהו בתקופה הזו, שכבר מזמן אי אפשר לקרוא לה זמנית, שמכריח אותנו לעצור. לא עצירה יזומה של חופשה או ריטריט, דווקא עצירה מוכרת כזו, שנכפית עלינו מתוך מציאות שבה נשארים קרובים למרחב מוגן, לאהובים שלנו, למה שבאמת חשוב. ובתוך התנועה המצומצמת הזו, כשקווי הרדיוס של החיים משתנים בצורה ניכרת, אני חוזרת לנקודות שבהן הכל התחיל.מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב אל שלוש השנים האחרונות, אל הדרך שבה בוספאלוס הלך והתהווה, כרעיון חי, בתהליך מתמשך של שינוי ודיוק. להיות או לא להיות עסק? אם אני לו

האלגוריתם של הרשתות החברתיות שלי עושה את מה שהוא יודע הכי טוב לעשות - מציף אותי בעשרות פוסטים על השנה החדשה, על סיכומים, על התחלות, וכמובן, איך לא, על סוסים. אחד הנרטיבים שחוזרים שוב ושוב הוא הסיפור הזה של כניסת שנת הסוס לחיינו בקרוב. הבטחה לאנרגיה חדשה, תנופה, חופש, תנועה קדימה. אז החלטתי להתלבש על זה גם כן. להצטרף לטרנד, אבל עם כוכבית. לעצור רגע ולעשות סדר בסיפור של לוח השנה הסיני, מה מייצגת כל שנה בלוח הזה, להבין מה באמת אומרת שנת הסוס, ואיך כל זה פוגש אותי בסיכום של 2025

בסוף המאה ה-19, ליידי ג’ני ג’רום, אמו של וינסטון צ’רצ’יל, הוזמנה לשתי ארוחות ערב רצופות עם שניים מהפוליטיקאים הגדולים באנגליה, ויליאם גלאדסטון ובנג’מין דיזראלי. כאשר נשאלה למחרת מה התרשמותה מהם, ענתה, “כשישבתי ליד גלאדסטון, הרגשתי שהוא האיש החכם ביותר באנגליה. אבל כשישבתי ליד דיזראלי, הרגשתי שאני האישה החכמה ביותר בעולם.” אולי אתם מכירים מנהיגים כמו גלאדסטון, אנשים בטוחים בעצמם, מלאי כריזמה ותעוזה, שקשה להתעלם מהם. הם מרשימים, ממגנטים, ולעיתים גם שואבים. אבל מנהיג כמו דיזראלי

איך עבודה עם סוסים מחזקת הורות ומנהיגות? תובנות מפרויקט דיאדי בבוספאלוס על אמון, הקשבה ושחרור שליטה.

גלו את סיפורו המיוחד של אלכסנדר הגדול ובוספאלוס – כיצד מנהיגות, חוכמה ואמון הובילו לניצחון על הפחד, ומה נוכל ללמוד מהם לפיתוח מיומנויות תקשו