בלוג בּוסֶפאלוס

השבוע, באחד המפגשים, כמעט בלי כוונה לייצר דיון תיאורטי, עלתה שאלה פשוטה וטובה. איך יכול להיות שסוס, חיה שכל כולה שרירים, כוח ותנועה מתמשכת, מתקיים כמעט רק על חציר. איך גוף כל-כך אתלטי וחזק, כזה שנושא משקל, רץ, קופץ, מגיב במהירות, נבנה מתזונה שנראית לנו דלה, בסיסית, כמעט צנועה. זו שאלה מצוינת. והיא נוגעת בלב אחד הפרדוקסים המעניינים ביותר בעולם הסוסים, פרדוקס שמוביל ללא מעט בלבול וגם ללא מעט טעויות שנעשות מתוך רצון טוב. אנחנו רגילים לחשוב על אנרגיה במונחים אנושיים. חלבון, מזון

האלגוריתם של הרשתות החברתיות שלי עושה את מה שהוא יודע הכי טוב לעשות - מציף אותי בעשרות פוסטים על השנה החדשה, על סיכומים, על התחלות, וכמובן, איך לא, על סוסים. אחד הנרטיבים שחוזרים שוב ושוב הוא הסיפור הזה של כניסת שנת הסוס לחיינו בקרוב. הבטחה לאנרגיה חדשה, תנופה, חופש, תנועה קדימה. אז החלטתי להתלבש על זה גם כן. להצטרף לטרנד, אבל עם כוכבית. לעצור רגע ולעשות סדר בסיפור של לוח השנה הסיני, מה מייצגת כל שנה בלוח הזה, להבין מה באמת אומרת שנת הסוס, ואיך כל זה פוגש אותי בסיכום של 2025

בשבוע שעבר נפתחה שנת הלימודים האקדמית ברחבי הארץ. סטודנטים חזרו לאולמות, למעבדות ולספריות; הרצאות ראשונות, שמות חדשים על רשימות הנוכחות, ריח של קפה ושל התחלות. יש משהו כמעט פיזי בתחושת ההתחדשות הזו. כמו זרם קל שעובר בגוף, אותה תערובת מוכרת של סקרנות, תקווה והתרגשות שאנחנו מכירים כנראה עוד מהיום הראשון של כיתה א׳. מאחורי התחושה הזו עומד תהליך ביולוגי מרגש לא פחות. כשהמוח פוגש חוויה חדשה, הוא מפריש חומרים כמו דופמין ו-נוראפינפרין - שליחים עצביים שמאותתים למערכת כולה: קורה כאן מ

בסוף המאה ה-19, ליידי ג’ני ג’רום, אמו של וינסטון צ’רצ’יל, הוזמנה לשתי ארוחות ערב רצופות עם שניים מהפוליטיקאים הגדולים באנגליה, ויליאם גלאדסטון ובנג’מין דיזראלי. כאשר נשאלה למחרת מה התרשמותה מהם, ענתה, “כשישבתי ליד גלאדסטון, הרגשתי שהוא האיש החכם ביותר באנגליה. אבל כשישבתי ליד דיזראלי, הרגשתי שאני האישה החכמה ביותר בעולם.” אולי אתם מכירים מנהיגים כמו גלאדסטון, אנשים בטוחים בעצמם, מלאי כריזמה ותעוזה, שקשה להתעלם מהם. הם מרשימים, ממגנטים, ולעיתים גם שואבים. אבל מנהיג כמו דיזראלי