בלוג בּוסֶפאלוס

לסיפור ה"אודיסאה" של הומרוס יש אינספור פנים וכנראה שזו אחת הסיבות שהוא ממשיך ללוות אותנו כבר כמעט 3,000 שנה. כתבתי עליו כאן בעבר דרך דמותו של מנטור, חברו של אודיסאוס שהופקד על ביתו ועל בנו טלמאכוס. אתנה, שליוותה את טלמאכוס בדמותו, העניקה לימים השראה למושג המתאר אדם שמכוון, מייעץ ומלווה אותנו בדרך. הקיץ קיבל הסיפור העתיק הזה חיים חדשים. אחד ההייפים הגדולים של העונה סובב סביב "האודיסאה" של כריסטופר נולאן והפרשנות הקולנועית הגדולה, האפלה והמרהיבה שלו למסעו של אודיסאוס.

גדלתי על סרטים של דיסני. זו הייתה המתנה הקבועה שביקשתי בכל יום הולדת, קלטת של סרט דיסני שיצא ממש עכשיו, עטופה בנייר צבעוני ובהבטחה שהכול יסתדר בסוף. ואז במשך חודש שלם, הייתי צופה יום יום באותו הסרט, עד שידעתי את כל כולו בעל פה, כולל זיוף מרשים בשלל השירים. במבט לאחור, קשה להתעלם מהעובדה שלסרטים האלה ככל הנראה חלק לא קטן בעיצוב מבנה האישיות שלי. אולי הדרך שבה למדתי לחשוב על אהבה, על אומץ, על נאמנות, ועל זה שאם רק מתעקשים מספיק, הגורל לפעמים מתיישר. שילוב עדין של תמימות נפלאה ע